פתרון מצוקת הדיור בישראל
כידוע בנק ישראל וכן ממשלת ישראל נקטו מספר צעדים במטרה לצנן את שוק קבוצות הרכישה.
בין הצעדים שננקטו ניתן למנות את:
- ביטול הפטור מתשלום מ.ע.מ על קרקע במקרה של רכישה מגורם פרטי.
- הגבלות על האשראי שהבנקים המסחריים מעניקים לקבוצות רכישה.
המשמעות של צעדים אלו היא ייקור מחיר הדירה הסופי והגדלת הכנסות
המדינה ממיסים.
נשאלת השאלה מדוע זה קורה?
האם לממשלת ישראל יש את הזכות לפגוע במעמד הביניים?
האם צעדים אלו הפכו את קבוצות הרכישה לבטוחות יותר או שמא מטרתם היחידה היא לצמצם את פעילות הקבוצות ולפגוע באזרחים.
זה לא סוד שאנו חיים במדינה שקשרי ההון שלטון מכתיבים לה את סדר היום, אותם בעלי בנקים הם גם בעלי השליטה בכלי התקשורת ומפעילי לוביסטים בכנסת שיצאו למסע הפחדות שקבע שקבוצות רכישה
אינן בטוחות לעומת רכישה מקבלן.
להלן רשימה קצרה של "קבלנים" והשפעתם על המשק:
שיכון ובינוי – חברה שהוקמה על ידי ההסתדרות בשנת 1989 כאיחוד של
החברות ההסתדרותיות "שיכון עובדים" ו"סולל בונה" אך כיום היא
בבעלותה של שרי אריסון אשר מחזיקה גם בשליטה בבנק הפועלים
אפריקה ישראל – בשליטתו של לב לבייב
נווה גד- מקבוצת IDB בשליטות של נוחי דנקר השולטת באמצעות חברות בת
בחברות: סלקום, נשר מפעלי מלט, דיסקונט השקעות ועוד.
אותם קבלנים באמצעות לובי אדיר בכנסת והפחדת הציבור גרמו לכך שהמדינה תטיל סנקציות קשות על קבוצות הרכישה, ועל האזרחים שבסה"כ רוצים לרכוש בית בכבוד.
העובדות מראות שקבוצות הרכישה יכולות לחסוך עד 25% ממחיר הדירה. באמצעות ניהול נכון של קבוצות הרכישה ובשילוב תכנון מוקדם ושילוב טכנולוגיות ניתן לעשות זאת.
כמו כן קבוצות רכישה בשילוב פרויקטים של פינוי בינוי יביאו להוזלה חסרת תקדים במחירי הדירות וייצרו דיור בר השגה בלב הערים המרכזיות וישפיעו על מחירי הדירות הקיימות. השפעה זו לא תאחר להגיע גם לפריפריה מפני שכאשר מחירי הדירות בת"א, רמת גן, הרצלייה, גבעתיים, רמת השרון, נתניה, חדרה, ירושלים ועוד ירדו בצורה משמעותית הם גם ירדו בפריפריה.
את הפריפריה יש לחזק בחינוך איכותי ובמקומות תעסוקה ולא ע"י הצפת דירות.
הריכוזיות במשק פוגעת בנו האזרחים הפשוטים שמשלמים מיסים ויוצאים למילואים ולכן ממשלת ישראל צריכה לדאוג בראש ובראשונה לאינטרסים של
כלל הציבור ולא של בעלי ההון בלבד.
המאבק הציבורי נגד מחירי הדירות בישראל צריך לשאת פרי לא בעוד 5 שנים וגם לא בעוד שלוש שנים, פירותיו צריכים להתקבל כבר מחר בבוקר.
על ראש הממשלה להנחות את וועדות התיכון לפעול בהתאם להנחיות חוק התכנון והבנייה ולא על פי שיקולי בירוקרטיה של הפקידות.
מאז פרשת הולילנד ועדות התיכון במחוז ירושלים
משותקות תופעה זו חוזרת על עצמה בשאר מחוזות התכנון בארצנו.
במידה ובפועל ועדות התכנון המחוזיות היו מאשרות ת.ב.ע תוך חודשיים ולא תוך 5 שנים היה ניתן להציף את השוק בדירות נוספות, אך ככל הנראה הדבר לא קורה מחשש לנפילת מחירים ובעקבות כך לקריסתם של הבנקים המסחריים שלקחו חלק ניכר בחגיגת המחירים המטורפת שחלה בישראל .
חלק מתוצאות המאבק הציבורי צריכות להוביל לתוצאות הבאות:
ביטול התנאים המקפחים לקבוצות רכישה.
קיצור משמעותי במשך הזמן שלוקח לאשר תוכניות בישראל.
מתן ערביות מדינה לפרויקטים של דיור בר השגה.
ושינוי התפיסה שהובלת האנשים לפריפריה תביא לשנוי המיוחל בשוק הדיור.
.png?id=8730457){kind=small}
